שאסטה - עיר האור - המאסטרים שוכני ההר - צופיה הראל

שאסטה, ההר "המכושף" שבצפון קליפורניה - מסע של התעלות והארה

 

מילדותי חלמתי על הר, כל פעם החלום היה משתנה וכך גם הדמויות שפגשתי בחלום. השנים חלפו והחלומות המשיכו. בנעוריי הייתי משרבטת במחברת כמו הרוב, אך אני הייתי מציירת כל הזמן סמל עם משולשים, דומה עד זהה לסרי-יאנטה (ראו את הלוגו שלי). החלומות התעצמו ב-2011 שבו חלמי את החלום על ההר שהיה ברור ועצמתי. התקשרתי לחברה דאז שהיא הכי מומחית לחלומות שאני מכירה. סיפרתי לה את החלום על ההר שבו אני נכנסת דרך מערה שכולה קריסטלים ואני עוברת שם חוויה של מוות מכוון ולידה מחדש, ואני נכנסת לחלל גדול שבו יש אקווריומים של קריסטלים בצבעים שונים ומגיע מדרים ומדבר ומדריך אותי ועוד ועוד... החברה אמרה שברור שזהו חלום של הדרכה גבוהה וכדי לבדוק איפה נמצא ההר. שאתי אותה איך..? והיא הציעה שאחפש בגוגל "הר" "קריסטלים" ו"למוריה" כי זכור לה שקראה משהו שמזכיר את החלום שלי באיזה ספר וזה קשור ללמוריה. לא הבנתי מה היא מדברת אך עשיתי מה שאמרה לי. הכנסתי את המילים ועשיתי חיפוש תמונות שנראה לי הכי פשוט והגיוני. ואז העיניים שלי נפערו ויצאה לי צעקה....זה זה זה ההר שבחלומות שלי..זה אמיתי הוא קיים. תוך כדי חקירה ומעקב אחר הנתונים בגוגל הגעתי לטלפון בישראל. התקשרתי מיד והצפתי אותה בקצרה בסיפור ובשאלות איפה איפה איפה ההר נמצא ואיך מגיעים מישראל. אחרי כמה חודשים הגעתי עם קבוצה להר, הרגשתי בבית, הכרתי כל שביל וסלע, ידעתי את הדרכים בהר העצום הזה, לעיתים הייתי ללא מודעות ארצית מתנתקת מהקבוצה, המדריכה הייתה צועקת לי שאחזור וניכר היה עליה שחששה שאעלם שם. אני הייתי בתוך החלומות שלי...זה אמתי וקיים ואני אהבתי את מה שעבר עלי. ראיתי ושמעתי דברים שאחרים לא והתפלאתי אי הם לא רואים ושומעים. חששתי מעט שאולי אני משתגעת קצת כי הרי התרגלתי מילדות לאמירות של "מוזרה" "משוגעת" "הוזה" "מרחפת", אמירות אלו לא העיבו על תחושת האהבה שקיבלתי. ואת תחושת האהבה הזאת חשתי בשאסטה מהאנשים המקומיים, מהטבע, העצים, האדמה, הסלעים, המים ובעלי-החיים. הרגשתי שאני רוצה לבד בהר, זמן איכות בלי הקבוצה ועשיתי זאת עם עוד שתי חברות. 
באחד הימים הלכנו לחנויות הקריסטלים שבעיר ונכנסתי לחנות הגדולה הסגולה. תוך כדי שיטוט מחנות אני רואה שרשרת עם סמל זהה למה ששירבטתי בבי"ס, משולשים משולשים. בהתרגשות סיפרתי למוכר שאני מציירת את זה מילדות ושאלתי אותו מי עשה את זה? והוא ענה לי "סרי-יאנטרה", שאלתי אותו מי זה סרי-יאנטרה, והוא ענה לי בחיוך שקוראים לסמל סרי-יאנטרה תוך כדי שהוא מראה לי תמונות ועוד חפצים באותה צורה. האיפוק האמריקאי נשבר אצלו והוא התרגש איתי והסביר לי בסובלנות מרשימה. כמובן שרכשתי ומאז גיליתי את המשמעות המהות ועברתי חניכה קשה וארוכה לשימוש בכלי זה בגאומטריה מקודשת זו. 

חזרתי משאסטה אחרת, שלמה מסופקת ועם ידיעה ברורה חדשה, עם משימה חדשה של התנזרות מיחסים מיניים לשם התפתחות והתעלות, לא ידעתי איך אני אעמוד בכך אך ההתמסרות והאנרגיות שעברתי שם שינו אותי מבפנים. הייתי נחושה והיתה לי ידיעה לא מוסברת שזה בסדר שאצליח ושאני על הדרך הנכונה...בכיוון הנכון של היותי נשמה בגוף אנוש פה. היום אני מבינה את החשיבות העצמתית של התנזרות ממין, זה הביא אותי לחניכות בין-ממדיות שגילו לי את המיניות המקודשת המוארת האלוהית שממש לא דומה למיניות אנושית. הרבדים שבי התנקו וטוהרו בהדרגתיות שכבה שכבה, וכל שכבה שהתנקתה היה לי גילוי חדש מלהיב וראשוני. ישנם המון דברים ומידעים שהתגלו לי ומחכים לכם כשתהיו מוכנים לקבל אותם.  

באמצע יוני 2014 ההדרכה אמרה לי שאני מוכנה..הגיע הזמן לשלב הבא.בהתחלה לא הבנתי, ועם הימים הבנתי והתחלתי את סיום תהליך ההתמסרות על כל המשמעות והמהות העמוקה. היה לי מוזר בהתחלה, שאני מכורת השליטה העצמית, שצריכה לדעת הכל לשפני שאני עושה משהו, שדואגת ל"תוכנית" ב' ג' וד' ורק אז פועלת, אתחיל לעשות משהו ללא ידיעה בסיסית מוקדמת כל-שהיא. כל פעם ששאלתי אותם איך? כמה? למה? הם ענו לי "את תעשי את שלך ואנו את שלנו..." וכך היה. תוך שבועיים הייתי בהר שאסטה עם הרבה הרבה עזרה לארצי מהם. עברתי שם חניכה עצומה בתנאים לא פשוטים, אך הבנתי מהר מאוד שאני צריכה להיצמד להתמסרות, לשליחות ולהתעלם מהטפל והטפילים. 
הראייה העל חושית פתאום התחברה לעיניים האנושיות שלי, התחלתי לראות באופן ברור עם עיניים פקוחות דברים שאחרים לא ראו. חשוב לציין פה שמעולם לא הכנסתי לגופי סמים ואפילו אדוויל שאני לוקחת פעם בכמה שנים גורם לי להירדמות מידית. 
כל יום הייתה לי הפתעה חדשה מרגשת ומפליאה. 


ההמשך יבוא.........

 

לכל שאלה ולקבלת ייעוץ, השאירו פרטים:

loading